יש מגשרים (Fisher & Ury 1981) הממליצים על תשאול ישיר לגבי אינטרסים. הם מציעים שכאשר צד בסכסוך מציג את עמדתו בפני הצד השני, הוא גם ישאל את עצמו ואת הצד השני מדוע עמדה זו חשובה. ניסוח זהיר של שאלות יכול להעיד על דאגה והבנה לתפיסת המצב של הצד השני ולעודד אותו לחשוף אינטרסים חשובים.
מכוון שהמגשר פועל מתוך עמדה ניטרלית, צדדים יכולים להיות יותר פתוחים לזיהוי ודיון באינטרסים שלהם מולו מאשר מול הצד השני.
למגשר תפקיד משמעותי במצב כזה מכיוון שהוא יכול לסייע לצדדים לבחון את העיקר והבולט שבאינטרסים תוך כדי הקטנת הסיכון שבחשיפה בפני הצד שכנגד.
מהלך נפוץ נוסף הוא "דיון מכוון – אינטרסים". בתהליך זה המגשר מבקש מן הצדדים להימנע מדיון בנושאים או בעמדות אלא להתמקד באינטרסים כלליים ובאותם מרכיבים שיספקו אותם במסגרת פתרון. באמצעות תשאול רגיש, המגשר מסיט את הצדדים מדיון באינטרסים הכלליים לאינטרסים יותר ספציפיים.
סיעור מוחות הינו דרך נוספת לאיסוף מהיר של מידע של הקבוצה. במסגרת סיעור המוחות מתבצעת הפרדה בין תהליך האיסוף לתהליך ההערכה של המידע ובכך ניתן לקבוצה מגוון של אפשרויות לשקול. סעור מוחות יכול להתנהל ע"י הצדדים בישיבה משותפת או בפגישות נפרדות. זוהי השיטה הישירה הנפוצה ביותר לזיהוי אינטרסים.
דוגמא: נעשה שימוש בשיטה של סיעור מוחות בסכסוך מורכב של אספקת מים לאזור עירוני.
המגשרים חילקו את 32 הנושאים והנותנים לקבוצות של 8. בכל קבוצה היו אשים שייצגו דעות שונות בשאלת אספקת המים. בכל קבוצה היה לפחות ספק מים אחד, צרכן אחד, איש איכות הסביבה אחד ונציג המגזר החקלאי. הקבוצות הונחו לעשות רשימה של אינטרסים, ללא הערכה, שיש לספק אם יתאפשר הסכם. לכל קבוצה הוצמד מגשר ואדם נוסף שינהל רישום על לוח של אינטרסים שעלו בדיון. כל הרשימות אוחדו והוצגו לכלל הנושאים והנותנים כרשימת האינטרסים הכלליים שיהיה צורך לספק במסגרת הסכם.
סיכום:
למגשר יש תפקיד חשוב כאן כאדם נטרלי, ולכן הצדדים יכולים להיות יותר פתוחים לזיהוי ודיון באינטרסים. ע"י מגוון גישות כמו תשאול ישיר, דיון מכוון אינטרסים וסיעור מוחות.מאמר מאת: C.W.Moor מתוך: (1986) The Mediation Process
תורגם לעברית: ע"י יעל רכוב, פברואר 2006. מאי 2019. שוכתב מחדש ע"י מאיר שמעון עשור מאי 2019 בקורס גישור פרקטיקטם.