מדריך ממוקד לניהול גירושין

מדריך ממוקד לניהול הליך הגירושין בבית הדין הרבני

  מבוא

כאשר חיי הנישואין מגיעים למשבר עמוק, ובני הזוג מבינים כי אין עוד אפשרות להמשיך את החיים המשותפים, ניצבת בפניהם אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר בחייהם – כיצד לנהל את הליך הגירושין.

עבור בני זוג יהודים שנישאו כדין בישראל, סידור הגט והפקעת קשר הנישואין מצויים בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני, בהתאם לדין הישראלי. משמעות הדבר היא כי גם כאשר מתנהלים הליכים בבית המשפט לענייני משפחה, עצם הגירושין ומתן הגט יבוצעו אך ורק בבית הדין הרבני.

עם זאת, הליך הגירושין אינו מסתכם במתן הגט בלבד. לצדו מתעוררות סוגיות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות רבות, ובהן חלוקת רכוש, מזונות, אחריות הורית, זמני שהות, כתובה, שלום בית ועוד. לכן, ניהול נכון של ההליך כבר מהשלבים הראשונים עשוי להשפיע באופן משמעותי על תוצאותיו.

סמכות בית הדין הרבני

חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין, התשי"ג-1953), מעניק לבית הדין הרבני סמכות ייחודית לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל.

חשוב להבחין בין שני סוגי סמכויות:

הסמכות הבלעדית: בית הדין הרבני בלבד מוסמך: לסדר גט.  להכריז על גירושין.  לדון בתביעות הקשורות לעצם הנישואין והגירושין.

הסמכות המקבילה" בנושאים כגון: חלוקת רכוש;  מזונות;  אחריות הורית;  זמני שהות;  כתובה;  ענייני משפחה נוספים;

עשויה להיות סמכות הן לבית הדין הרבני והן לבית המשפט לענייני משפחה, בהתאם להוראות הדין ולנסיבות כל מקרה.

בעבר הייתה משמעות רבה לשאלה מי הקדים להגיש את ההליך ("מרוץ הסמכויות"), אולם בשנים האחרונות, בעקבות חקיקת החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה תשע"ה-2014), מרבית ההליכים נפתחים תחילה באמצעות בקשה ליישוב סכסוך, ולא ניתן להגיש מיד תביעות מהותיות, למעט במקרים חריגים הקבועים בחוק. שינוי זה צמצם במידה ניכרת את תופעת מרוץ הסמכויות ועודד ניסיון ליישב את הסכסוך בדרכי שלום.

פגישת מהו"ת – השלב הראשון בהליך

לאחר הגשת בקשה ליישוב סכסוך מוזמנים בני הזוג ליחידת הסיוע שליד בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. במסגרת זו מתקיימת פגישת מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום), מטרתה:

להסביר לבני הזוג את האפשרויות העומדות בפניהם.  לבחון אפשרות ליישוב הסכסוך בדרכי שלום.  להפנות להליך גישור או טיפול זוגי במקרים המתאימים.  לצמצם את הפגיעה בילדים ובמערכת המשפחתית.  במקרים רבים דווקא שלב זה מאפשר לבני הזוג להגיע להסכם כולל ולחסוך חודשים ואף שנים של התדיינויות משפטיות.

האם ניתן להציל את הנישואין? לא בכל משבר זוגי נכון למהר להתגרש. כאשר אחד מבני הזוג סבור כי עדיין קיימת אפשרות לשיקום מערכת היחסים, ניתן במקרים המתאימים להגיש תביעה לשלום בית. בית הדין הרבני בוחן האם קיימת כנות ברצון לשקם את חיי הנישואין, ולעיתים מפנה את בני הזוג להליכי גישור, ייעוץ זוגי או טיפול מקצועי לפני קבלת החלטות בלתי הפיכות.

כאשר אין מנוס – גירושין בהסכמה

כאשר שני בני הזוג מסכימים להתגרש, הדרך היעילה, המהירה והחסכונית ביותר היא עריכת הסכם גירושין.

הסכם איכותי מסדיר, בין היתר: חלוקת הרכוש;  המשך המגורים בדירת המשפחה;  אחריות הורית;  זמני שהות;  מזונות ילדים;  כתובה;  חובות והתחייבויות;  נושאים כלכליים נוספים.  לאחר אישור ההסכם בבית הדין הרבני או בבית המשפט, ניתן לקבוע מועד לסידור הגט.

סידור הגט בבית הדין

טקס סידור הגט הוא הליך הלכתי מסודר, המבוצע על ידי בית הדין הרבני בהתאם לדין העברי. התהליך כולל בדרך כלל את השלבים הבאים:

1. זיהוי ובדיקת פרטי בני הזוג: בית הדין מברר את זהות בני הזוג, שמותיהם המדויקים ושמות הוריהם, כדי להבטיח כי הגט ייכתב באופן תקין מבחינה הלכתית.

1. בירור עם עדים: נדרשים עדים המכירים את בני הזוג ומאשרים את פרטיהם האישיים.
2. ביטול מודעות: בשלב זה מבטל כל אחד מבני הזוג כל מודעה או הצהרה העלולה לפגוע בכשרות הגט, וזאת כדי להבטיח שהגט ניתן מרצון חופשי וללא פגם הלכתי.
3. כתיבת הגט: סופר סת"ם מוסמך כותב את הגט בכתב יד על גבי קלף, בהתאם לכללי ההלכה המחמירים. כל פרט נבדק בקפדנות, לרבות שמות בני הזוג, כינוייהם, שמות הוריהם והמקום שבו נערך הגט.
4. מסירת הגט: הבעל מוסר את הגט לאישה בפני בית הדין והעדים, והאישה מקבלת אותו בהתאם להוראות ההלכה.
5. הכרזת הגירושין: בסיום ההליך קובע בית הדין כי הגט ניתן כדין, והאישה מותרת להינשא לאחר, בכפוף לדינים החלים עליה (לרבות תקופת ההמתנה – הבחנה – הקבועה בהלכה ובדין).

   חשוב לקבל ייעוץ מקצועי לפני פתיחת ההליך

רבים סבורים כי הליך הגירושין מתחיל בבית הדין הרבני, אך למעשה ההחלטות החשובות ביותר מתקבלות עוד לפני הגשת הבקשה הראשונה. בחירת האסטרטגיה המשפטית, הכנת המסמכים, בחינת הזכויות והחובות, איסוף הראיות וניסיון להגיע להסכם מוקדם – כל אלה עשויים להשפיע באופן משמעותי על תוצאות ההליך.

ליווי מקצועי מאפשר: להבין את מלוא הזכויות המשפטיות וההלכתיות.  להימנע מטעויות העלולות לגרום לנזק בלתי הפיך.  לצמצם את משך ההתדיינות.  להפחית את העלויות הכספיות.  להגן על טובת הילדים.  לשמור ככל האפשר על מערכת יחסים מכבדת בין בני הזוג גם לאחר הפרידה.

 סיכום: הליך הגירושין ברבנות אינו רק הליך הלכתי של סידור גט. מדובר בהליך משפטי, משפחתי ואישי מורכב, בעל השלכות ארוכות טווח על בני הזוג, ילדיהם ורכושם. ניהול נכון של ההליך, תוך בחינת האפשרות לשלום בית כאשר הדבר אפשרי, קידום גישור והגעה להסכמות כאשר ניתן, או ייצוג מקצועי במקרה של מחלוקת – עשוי לחסוך זמן, כסף ועוגמת נפש רבה. גם כאשר הדרך המשותפת מסתיימת, ניתן לסיים אותה בכבוד, באחריות ובשמירה על עתיד המשפחה.

 מקורות משפטיים:

1. חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953.
2. החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014.
3. תקנות בתי הדין הרבניים (סדרי דין), התשפ"ג-2022.