במאמר ראשון זה נציג את בעיית מרוץ הסמכויות – הייחודיות של דיני המשפחה בישראל

המאמר מבוסס על שיעור של ד"ר יחזקאל מרגלית.1

מבוא: הפיצול הקיים, בדין ובסמכות, יוצר מצב לא רצוי של מרוץ סמכויות בין בני זוג, המנהלים ביניהם הליכים בתחום המעמד האישי, ומפצלים אותם בין ערכאות שיפוט שונות. מרוץ סמכויות שגורם לבני זוג לרוץ לערכאה הנוחה להם.

בעיה מרוץ הסמכויות

תופעת  "מרוץ הסמכויות" תופעה זו אמנם לא צצה עם הקמתו של בית המשפט לענייני משפחה אבל ודאי שהוחרפה מאז הקמתו. נדמה כי הלך הרוח הציבורי מצביע על קיומה של ההנחה שבית המשפט לענייני משפחה נחשב כיעיל יותר וכמטיב יותר עם נשים, בעוד שבית הדין הרבני נחשב כך כלפי גברים. לכן, בשלב מוקדם מדי של הסכסוך, ממהרים הצדדים לפנות לערכאות השיפוט, על מנת לתפוס את הסמכות הנוחה להם, מה שאינו תורם בוודאי לפתרון הסכסוך ומנוגד למטרת הקמתו של בית המשפט לענייני משפחה. 2

הצגת בעיה מרוץ הסמכויות – הבעייתיות בפועל

העתירה שלפנינו (בג"ץ פלונית נ' בית הדין הרבני) מעלה לדיון פעם נוספת את שאלת "מרוץ הסמכויות" בין בתי הדין הרבניים לבין הערכאות האזרחיות…ביום 28.11.2004 בשעה 11:47, הגישה האישה תביעה מכוח סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (להלן: חוק יחסי ממון), לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. לאחר חמש-עשרה דקות, בשעה 12:02, הגיש הבעל, שהיה נשוי באותו זמן לאישה, תביעת גירושין לבית הדין הרבני האזורי בחיפה וביקש לכרוך בה גם את ענייני הרכוש…3

בית הדין הרבני האזורי בחיפה פסק כי הסמכות לדון בשאלת חלוקת הרכוש של בני הזוג מוקנית לבית הדין. אמנם, כך ציין בית הדין, גם פער של חמש-עשרה דקות מספיק על מנת שהתביעה תתברר בערכאה שאליה הוגשה התביעה הראשונה-בזמן, אולם בנסיבות המקרה הנוכחי דין התביעה להתברר דווקא בבית הדין הרבני.4

בקשה פיקטיבית
ביסוד שתי העתירות מונחים סכסוכים בין בני-זוג נשואים, המצויים בהליכי פירוד. בשני המקרים, הגישו הנשים בקשה ליישוב סכסוך לבית-המשפט לענייני משפחה וביהמ"ש הפנה את הצדדים ליחידת הסיוע. זמן לא רב לאחר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, הגישו הבעלים תביעת גירושין כרוכה לבית-הדין הרבני. בשתי הפרשות, לא התקיימו ישיבות בפני יחידת הסיוע. בהתחשב בכך, הגישו הנשים לבית-המשפט לענייני משפחה כתבי תביעה באותם נושאים שנכרכו בפני בית-הדין הרבני בפרק-הזמן שלאחר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך. התעוררה בשתי הפרשות מחלוקת בשאלת הערכאה המוסמכת לדון.5

כלומר – הנשים הגישו בקשה פיקטיבית ליישוב סכסוך (מערכת אזרחית), הגברים מגישים בקשה לבית דין רבני.
הנשים טוענות שהם הגישו ראשונות בקשה למערכת האזרחית.

הכרעת פלונית נ. בית הדין הרבני הגדול 

ראשית, בהתאם לחובת תום – הלב הדיוני, על בקשה ליישוב סכסוך להיות מוגשת בתום-לב וללא ניצול לרעה של ההליך. ככלל, על בן-זוג המגיש בקשה ליישוב סכסוך בפני בית-המשפט לענייני משפחה להגיש את הבקשה מתוך רצון כן לחיפוש אחר פתרונות מוסכמים ללא צורך בהכרעה שיפוטית. יש למנוע מצב בו תכליתה העיקרית של הבקשה ליישוב סכסוך היא לחסום את הדרך בפני בית-הדין הרבני במסגרת "מרוץ הסמכויות". חובת תום-הלב בהגשת בקשה ליישוב סכסוך דומה בתכליתה ובחלק ממאפייניה לדרישת הפסיקה לפיה על תביעת-גירושין ועל הכריכה בה להיעשות בכנות לשם תפיסת סמכות-שיפוט במסגרת "מרוץ הסמכויות". אתה לא יכול לעשות שימוש ציני במערכת שאתה בכלל לא רוצה, בית המשפט לא ייתן יד לדבר, ומכאן בית בדין הרבני קונה סמכות במקרה דנן.

מסקנת הדברים

1. חוסר תום לב בהגשת בקשה ליישוב סכסוך עם בן הזוג ולהפניה ליחידת הסיוע יוביל לכך שלא יהיה בבקשה כדי למנוע מבית הדין הרבני לרכוש סמכות שיפוט ייחודית בעניינים שנכרכו בפניו כדין לאחר הגשת הבקשה ליישוב הסכסוך.
2. אמות המידה שנקבעו בפרשת פלמן נכונות אף לעניין "מרוץ סמכויות" בין הערכאה הרבנית לבית המשפט לענייני משפחה בנסיבות בהן המחלוקת נוגעת להתקיימות דרישת תום הלב בהגשת בקשה ליישוב סכסוך.

ביבליוגרפיה

1. מתוך הרצאתו של ד"ר יחזקאל מרגלית במכללת נתניה .
2. בנימין שמואלי ואח' ״שולחן (משפחתי) עגול – עשור לבית ‏המשפט לענייני משפחה: חזון ‏ומציאות״ משפחה במשפט ב 1, 4 (תשס"ט):
3. בג"ץ 58/08 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי בחיפה, פיסקה 1 – 2 (טרם פורסם, 21.1.2010)
4. פרשת פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי בחיפה, פיסקה 2, שם
5. בג"ץ 5918/07 פלונית נ. בית הדין הרבני הגדול (טרם פורסם, 23.06.2009)