"הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האישה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט ייחודי בכל עניין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג". (סעיף 3 לחוק), זוהי הסמכות העיקרית של בית הדין הרבני לדון בעניינים הכרוכים בגירושין.
סעיף זה הוא הסעיף המכונן את מרוץ הסמכויות בתחום דיני המשפחה, מאחר שביהמ"ש העליון פרש את הסעיף באופן שאומר שכל העניינים הכרוכים לגירושין הם בסמכות מקבילה של שתי ערכאות שיפוטיות בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה. מכאן שמי שפותח בתהליך ראשון בזמן הוא "המנצח", הכוונה מקנה סמכות לערכה שבוא התחיל להתנהל ראשון.
מובהר כי שני הערכאות שואבים את סמכויותיהם בענייניי גירושין מאותו מקור (סעיף 2 בחוק)
" נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה " אם כן, לכאורה לא היו צריכים להיות הבדלים בפסקי הדין בין הערכאות מאחר שהדין נשאב מאותו מקור אמור להיות זהה, אך דא עקא העניין אינו כך, ההבדלים הם רבים לא רק בהשקפת העולם בין הדיינים ושופטים, גם בפרשנות המקור וכתוצאה מכך גם בפסיקה.
מעט מהסיבות:
- יישום שונה של הדין:
לפני בג"ץ בבלי (בג"ץ 1000/92(, הגישה השלטת בבית המשפט העליון הייתה שהדין הולך אחרי הדיין, כאשר עניין נכרך הוא הולך לפי השקפת עולמו של הדיין אלא אם כן יש הוראה מפורשת הדורשת לדון על פי הדין הרבני או האזרחי.
בפסק דין בבלי, חלה חזקת השיתוף ובית הדין הרבני לא החיל אותה כי זו נקבעה בפסיקה ולא על פי חוק, ופסק על פי הדין הדתי, לאחר פס"ד בבלי אומר השופט ברק, בית הדין הרבני חייב לדון על פי הדין האזרחי בסוגיות אלו לפי חוק שמופנה אליו באופן ספציפי, ועל פי חוק גם אם הוא לא מופנה אליו באופן ספציפי, ועל פי הלכות בית המשפט העליון.
כלומר מאז בג"ץ בבלי בית הדין הרבני חייב לדון ברכוש על פי הדין האזרחי, אבל גם לאחר בג"ץ בבלי בתי הדין הרבני משתכללים, לומדים איך עקוף מגבלה זו ומשתמשים בשיקול הדעת שהמחוקק העניק להם כדי לפרש את הדין האזרחי באופן שיגיע לתוצאה שהיו מגיעים אליה אילו היו מכילים את הדין הדתי. לדוגמא (ס' 8 לחוק יחסי הממון), מאפשר לא לחלק את הרכוש באופן שוויוני אם מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. בתי הדין הרבים טוענים וכך זה על פי ההלכה היהודית, שאישה אשר בגדה בבעלה היא נסיבה מיוחדת המאפשרת להם לחלק חלוקה לא שווה את הרכוש של בני הזוג.
- סדרי דין וראיות.
יש סדרי דין וראיות שונים בין בית דין רבני לבתי המשפט האזרחי(לענייני משפחה). בבית משפט אזרחי מי שמייצג הוא העו"ד אבל בבית דין רבניים מי שמדבר ראשון הם בעלי הדין גם אם הם מיוצגים ע"י טוענים רבניים או עו"ד. אחת הבעיות המצויות בבה"ד הרבי היא שבהרבה מהמקרים בעלי הדין מגיעים ללא ייצוג.
התוצאה של מרוץ הסמכויות בה כל צד רוצה לתפוס את הסמכות הנוחה לו, היא ריבוי בקשות, ולפעמים דיונים סביב מרוץ הסמכויות. וכן פגיעה מאד קשה בכוח המיקוח של האישה מאחר שאם הבעל "ניצח" במרוץ הסמכויות וכרך כדת וכדין כריכה קינה, התפיסה הקטגורית בקרב הציבור היא שביה"ד הרבני פחות טוב לנשים ומטיב יותר בזכיות הגברים, תפיסה זו גרועה מאוד מאחר והיא גורמת לאישה להרגיש נחותה ולפעמים לוותר מראש. מאידך גיסה ניהול תיק נכון, ברוב המקרים, יכול להביא לאותה תוצאה כמו בבית המשפט כך גם בבית הדין הרבני ובמקרים מסוימים, טוב יותר לאשה להתנהל בבתי הדין הרבניים.
מה הם תנאים להחלת סעיף 3 בחוק ?
- גירושין – אפשר לכרוך אך ורק בתביעת גירושין, לא ניתן לכרוך לאף תביעה שהיא מענייני נישואין. תביעה לבטלות נישואין היא מכוח נישואין ולא מכוח ענייני גירושין.
לא ניתן לכרוך בתביעה לשלום בית או בתביעה לביטול נישואין כי אילו ענייני נישואין. - החוק (ס' 4 בחוק) נותן לאישה את זכות הבחירה האם להגיש תביעת מזונות אישה לבית הדין הרבני. הסמכות המקבילה היא לבית המשפט לענייני משפחה, אך אם אישה רוצה, ניתן לה להגיש תביעה ברבני. יש לציין כי ישנם מקרים שעדיף לאשה להגיש תביעת מזונות ברבני.
אבל אם הבעל כרך בתביעת הגירושין את תביעת מזונות האישה, האישה אינה יכולה לבחור, זכות הבחירה שלה נשללה, והתביעה תידון ברבני.
בפסק דין (גבעולי) , נקבעו מבחני הכריכה:
תביעת גירושין כנה: א. מבחן סובייקטיבי –כלומר רצון אמתי להתגרש. התנאי האובייקטיבי להראות עילת גירושין, וכן שיש יכולת להגיע לפס"ד לגירושין.
כריכה כדין: מפורטת ומפורשת. חייבים לכרוך את כל מה שרוצים שבית הדין הרבני יידון בו. כאשר לא יודעים הכל, רושמים זהו הרכוש למיטב ידיעתי, ואני כורך את כולו.
כריכה כנה: א. רצון לדון בכל העניינים תחת ערכאה אחת. ב. רצון לדון ע"פ הדין החל.
בהסכמת הצדדים: החוק ( סעיף 13 לחוק יחסי ממון) מאפשר לבני הזוג לדון בענייניי רכוש על פי עקרונות הדין הדתי בהסכמת שני הצדדים.
ביבליוגרפיה
סעיף 2 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג- 1953
סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג- 1953
סעיף 4 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג- 1953
בג"ץ (1000/92(, בבלי נ. ביה"ד הרבני, פ"ד מח(2), 221)
ע"א 118/80 לאה גבעולי נ' ירמיהו גבעולי פ"ד ל"ד (4) 155
סעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973) (סמכויות מיוחדות (תיקון מס' 4) תשס"ט-2008
סעיף 13( ב) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973