רחלי עשור, MSW, עו"ס

רחלי עשור, MSW, עו"ס

התמחויות: טיפול בהתמכרויות ונפגעי סמים, טיפול ושיקום בנכים, טיפול באלימות- זיהוי והתמודדות. אבחון ייעוץ והשמה בעבודה, טיפול פרטני וקבוצתי. גישור כללי ומשפחתי.

מיומנויות בגישור

תרבות יישוב הסכסוכים בכלל והגישור בפרט נמצאת במגמת שינוי. הציבור ומקבלי החלטות מבינים את מעלות הגישור ככלי ליישוב סכסוכים והפנייה להליך זה הולכת וגוברת. 

ניתן לומר בסיפוק רב כי גם הציבור הישראלי למד לאורך השנים לצרוך בחוכמה שירותי גישור מותאמים. יותר ויותר אנשים, משפחות, ארגונים וקהילות מבינים מה הוא תהליך הגישור, מהן יתרונותיו ואף מהן מגבלותיו. ניתן לראות את ההתפתחות ברמת המודעות של הציבור בכך שהיום אנשים רבים פונים להליך הגישור עוד לפני שפותחים בהליכים משפטיים, אחוז מאד גבוה מהזוגות המתגרשים פונים לגישור, מנהלים בחברות, מנהלי קהילות ואחרים לא מהססים ליזום הליך של גישור לפני שימוש בכל אופציה אחרת. 

אם בעבר הנטייה הייתה להניח שמגשר חייב להיות עו"ד או שופט בדימוס, הרי שהיום הציבור לומד את המגבלות של שופט בדימוס שמגדיר עצמו כמגשר ולמעשה משמש כבורר, וכי אין הכרח שמגשר יהיה עו"ד (גפן, 2020).

התפתחות תחום הגישור לפרופסיה מחייבת את המגשרים המגיעים מעולמות תוכן שונים, לרכוש כלים ומיומנויות אשר יסייעו בידם בתהליך הגישור.

בראש ובראשונה, תפקידו של המגשר הוא לייצר שיח בין הצדדים הנמצאים בסכסוך. מכאן שכישוריו של המגשר הם בעיקר ביכולת שלו לייצר תקשורת ופחות בהבנת נושאי הסכסוך. המגשר בחדר הגישור מוודא שהצדדים מבינים זה את זה ואין לו צורך להבין על ייצור או שיווק הגומי ברחבי תבל. המגשר אחראי להעברת מידע נכון לצדדים על הפתרונות המוצעים במהלך הגישור, על מנת לאפשר לצדדים בחינה יעילה של הסיכויים והסיכונים בפתרון המוצע. על המגשר לנסח את ההסכם הסופי בצורה שתביא לכלל יישוב הסכסוך על פי הפתרון אליו הגיעו הצדדים (במידה והגיעו לפתרון).

כאשר מגשר פוגש לראשונה צד בסכסוך הוא חידה מוחלטת בעיניו. בתוך חוסר הוודאות, ביסודו של דבר על המגשר לקבוע בזמן קצר ביותר כיצד תופס אדם זה את הסכסוך, מהי השקפת עולמו של האדם, מהן האמונות וההשקפות המונחות בבסיס הקונפליקט הקיים בין הצדדים, וכן את האינטרסים החבויים והסמויים של הצדדים בסכסוך. 

על מנת למלא את תפקידו, על המגשר לרכוש מיומנויות תקשורת המסייעות לפתיחות של הצדדים תוך זמן קצר. יש לזכור שאם ייעשה שימוש "טכני" במיומנויות אלו הן לא תשרתנה את מטרתן. חיבור זה מביא את המיומנויות המרכזיות אותן נדרש המגשר לפתח לצורך הובלת תהליך גישור אפקטיבי.

1. האזנה פעילה – ארל רוג'רס וריצ'רד פארסון היו הראשונים להשתמש במונח "האזנה פעילה". "האזנה פעילה" היא דרך חשובה ליצור שינוי באנשים. למרות התפיסה הרווחת שהקשבה היא פסיבית, מחקרים וניסיון קליני מראים כי הקשבה רגישה היא סוכן יעיל לשינוי אישיותי ופיתוח קבוצתי. הקשבה מביאה לשינוי בגישתם של אנשים כלפי עצמם וכלפי אחרים, ומביאה גם לשינוי בערכיהם הבסיסיים. אנשים שהקשיבו להם בדרך מיוחדת זו, נעשים בוגרים יותר מבחינה רגשית, פתוחים יותר לחוויות ודמוקרטים יותר .(Rogers, Farson1979) בתהליך הגישור חיוני כי המגשר ישכנע את הדובר כי הוא קשוב ומעניק לו את מלוא תשומת הלב. לצורך כך נעשה שימוש במיומנויות תקשורת לא וורבליות  כגון:

שמירה על קשר עין– שימוש סביר בקשר עין מסמן לדובר שאנחנו אתו ומאזינים לו.

הנהון- יכול להדגים הכרה בדברי הדובר, דבר שמבטיח לו כי קולו נשמע ואף הובן. מצד שני שימוש מופרז עלול לסמן הסכמה של המגשר ואובדן חוסר הניטרליות. 

תנוחת גוף – כגון הישענות לעבר הדובר יכולה להפגין התעניינות בדבריו של הדובר. 

שתיקה  – הנה כלי מכריע המאפשרת לצדדים להתבטא באופן חופשי וכן מאפשרת מרחב להרהר. שתיקה של המגשר יכולה לזרז את הצד הדובר למלאה במלל ולהעביר מידע נוסף.

2. שאלות פתוחות – כל ההתערבויות של המגשר נועדו לסייע לביטויים החופשי של הצדדים ולאפשר למגשר להתחבר כדי להבינם. יתרה מכך, בשל מגבלות הזמן של המגשר עליו להפיק מידע ככל האפשר בזמן קצר. לפיכך שאלות סגורות יביאו איתן תשובות קצרות ולא מניבות מידע. לעומתן, שאלות פתוחות, אינן מאפשרות מענה בשלילה/חיוב ומביאות את הדובר לחשוף נתונים רבים יותר. מגוון רחב של נתונים יסייע למגשר להבין את עולמו של המגושר ולזקק את חלקי המידע הרלוונטיים להבנת הסכסוך.

3. שיקוף – טכניקה בסיסית בגישור, שבה המגשר מחזיר לצדדים היבטים מסוימים מדבריהם: היבטים רגשיים, מחשבות, התנהגות. השיקוף מנוסח באופן שבו הצד יהיה חופשי לקבלו או לדחותו בין אם מחוסר התאמה ובין אם מחוסר בשלות להכיר בהיבטים אליהם התייחס המגשר. תנאי מוקדם הכרחי להפעלת מיומנות זו היא היכולת של המגשר לזהות את הרגשות, המחשבות והתנהגויות של המגושר. שיקוף הוא סוג של היגד. הוא מסתיים בנקודה או בשאלה טנטטיבית שמשמעותה עבור הפונה, אישור או הפרכה. המטרה בשיקוף היא לקלוט את המסר הרגשי של המגושר ולהיות מסוגל לחזור עליו במילים ללא ניתוח, ביקורת או מתן עצה.

4. ניסוח במילים אחרות – המגשר מנסח את דברי הצד באופן סלקטיבי במילים שלו: "נדמה של שאתה אומר כי.." לא פעם המגשר מנצל את ההזדמנות להציג את המסר באופן שונה על ידי שימוש במילים מילים ניטרליות ובשפה פחות מתעמתת. הדבר נועד כדי לכוון מחדש תפיסות ולשנות עמדות בצורה מעודנת.  

5. סיכום – הסיכום כרוך בהצעת תיאור קצר של הדברים שנאמרו על ידי הצד על פי תפיסת המגשר. ניתן לעשות זאת בכל עת: לאחר פרק זמן של חקירה יחד עם הצד, או בתום ישיבה סגורה, יכול המגשר לעצור על מנת לעשות מעין "ספירת מלאי" של הנאמר ולחזור על הדברים בקצרה. בדרך זו קושר המגשר בין הדברים שנאמרו. ביכולתו של המגשר לפשט סוגיות, או לצמצמן לרשימה מקיפה של נושאים שהועלו. 

6. אמפטיה – אמפתיה מוגדרת כ"יכולת להזדהות ולהבין את רגשות האחר" ומתייחסת לאופן בו אדם אחד תופס את האחר. אמפטיה יכולה להיות תקפה רק כאשר היא מעוגנת בכבוד לאחרות: כאשר המתבונן האמפתי מכיר בייחודיות והנפרדות של האדם האחר. אמפתיה יכולה רק להתקרב לידיעת רגשות המגושר, ולעולם אינה מביאה לידיעה מלאה. מדובר במיומנות בסיסית בגישור: ההכרה בעמדתו של אדם אחר והבנתה. על המגשר להבין, מבלי לשפוט או להתעמת. יחד עם זאת, על המגשר להיות מסוגל בכל עת  "לצאת החוצה" מהבנה זו, "להתנתק" כבלתי תלוי על מנת שיוכל להישאר בתפקיד המגשר הניטרלי. 

7. קבלה ו"הכנסה לסוגריים" – אומנות ההכרה בעמדתו של אדם אחר, ללא שיפוט, ללא קריאת תיגר, או סתירה. קבלת עמדת המגושר כעמדה תקפה שניתן להחזיק בה. מדובר בקליטה לא שיפוטית של עמדת הצד על פי הערך שהוא עצמו מייחס לה, השעיית השיפוטיות הביקורתית וקבלת עמדתו של הצד כעמדה תקפה ומתקבלת על הדעת. 

8. זיהוי נושאים – מיומנות חשובה למגשר היא היכול לזהות נושאים. אלו הם המסרים החוזרים על עצמם, מסרים שהצדדים מעלים לעיתים באופן לא מודע, וחושפים סוגיות משמעותיות עבורם. זיהוי הנושאים חשוב על מנת לזקק את המידע, לשלוף את האינטרסים הסמויים ולהעלותם למודעות ולשיח בין הצדדים ככל שניתן.

9. קריאת תגר/עימות/בקרת מציאות – ישנם דרכים בהן המגשר יכול לקרוא תיגר. לדוגמא: מתן משוב על סתירות , או פערים הקשורים בתוכן המוצג, או הטלת ספק בתוקף השקפת הצד. המגשר יכול להזמין את הצד השני לבחון מחדש את הנחותיו ולהזמין בחינת שינוי בעמדה. 

10. פירוק – המגשר יחקור לעומק כל סוגיה, על מנת לבחון את האינטרסים הסמויים והכוונות האמתיות של הצדדים (שטרסר, רנדולף 2010, Johnson,1997 ;   Rogers, Farson1979; אלעד, ארקין וגור 2010 ; P0land, 2007 ).

לסיכום : התפתחות תחום הגישור לפרופסיה מחייבת את המגשרים המגיעים מעולמות תוכן שונים, לרכוש כלים ומיומנויות אשר יסייעו בידם בתהליך הגישור. בפני המגשרים ניצב אתגר מקצועי. הם נדרשים לגייס את מיטב הידע, הכישורים, הכוחות והמיומנויות לצורך הובלת תהליך גישור אפקטיבי. אין ספק כי הדבר דורש מהעוסקים בגישור תהליכי התמחות ולמידה מתמשכים. תהליכי ההתמחות מחד והמודעות הגדלה ליתרונות הגישור מאידך, מעצימים ומבססים את חוסנו של תחום הגישור ככלי מרכזי, יעיל ומקצועי ביישוב סכסוכים. 

ביבליוגרפיה

אלעד, נ., רקין,נ., גור, ר. (2010). שיטות התערבות בסיסיות בע"ס. הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות. ביה"ס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת חיפה.  

גפן, ע. (2019). גישור – מהו? . שם האתר: https://gevim.co.il/

ויקיפדיה. עיין ערך גישור.

שטרסר, פ., רנדולף,פ. (2010). גישור. תובנה פסיכולוגית על ייושב סכסוכים. הוצאת ספרים אל בע"מ.

Johnson (1997) Therapist Guide to clinical Intervention.

Poland, W.S. (2007). The Limits of Empathy. Am. Imago, 64:87-93

 Rogers, Carl; Farson, Richard E. (1979). "Active listening". Organizational psychology: 168–180.

שתף מאמר זה:

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on twitter
Share on linkedin
Share on pinterest
Share on print
Share on email