רחלי עשור, MSW, עו"ס

רחלי עשור, MSW, עו"ס

התמחויות: טיפול בהתמכרויות ונפגעי סמים, טיפול ושיקום בנכים, טיפול באלימות- זיהוי והתמודדות. אבחון ייעוץ והשמה בעבודה, טיפול פרטני וקבוצתי. גישור כללי ומשפחתי.

הגישור ככלי ליישוב סכסוכים: יתרונות וחסרונות

סכסוכים יכולים להתרחש בכל רגע נתון, בכל מקום, ועם כל אחד. אחת הדרכים הטובות ביותר היום לפתור אותם, היא באמצעות הליך גישור. לא בכדי הליך זה זוכה לגיבוי ולפופולאריות רחבה בקרב מדינות ומערכות בתי משפט בארץ ובעולם. אז מהו גישור? כיצד הוא מתנהל? ומה הם יתרונותיו וחסרונותיו ככלי ליישוב סכסוכים.

מהו גישור? 

תחום הגישור בפרט ומשא ומתן בכלל, הינם מנת חלקנו מאז ומעולם, רק שבעבר לא ממש קראנו לזה בשם גישור. ככל שהעולם התקדם, התפתח ונחקר, החל המושג לקבל  משמעות והכרה רחבה. אנו יכולים ליישב סכסוכים בבית המשפט, או בהליך של בוררות, אולם הגישור מהווה אלטרנטיבה בכך שהוא מציע יישוב של סכסוכים בדרך שונה.

הגישור מקובל היום בשני תחומים עיקריים; גישור משפחתי, בו עוסקים בגישור בין משפחות, בתוך משפחות, בין בני זוג, אחים וקרובי משפחה, וגישור עסקי, בו עוסקים בגישור בין שותפים, חברות, ספקים או בין לקוחות לספקים. זאת הסיבה, ששימוש בכלי הגישור, מתאים כמעט  לכל אדם באשר הוא – אם לא כפתרון סופי לבעיה, אז לפחות כאבן דרך בהתקדמות לפתרון ולהבנת כל צד את האחר בסכסוך.

כיצד מתבצע הליך של גישור?

הגישור מתחיל מפגישה בה המגשר מסביר את ההליך, את כללי ההתנהגות, את גבולות הסודיות, מאפייני ההסכם, אחריות הצדדים לתהליך, האלטרנטיבות המוצעות, לרבות בחינת האפשרות שהגישור לא יתקדם כפי שאנו מייחלים.

לאחר הבנת התהליך, המגשר, המגיע כ"לוח חלק", ואינו מכיר את הצדדים המעורבים בתהליך, מנסה להבין מכל אחד מהצדדים היכן הקושי ומהם הצרכים והרצונות אותם חשוב לו להשיג בעת הסכסוך, ואיך הוא היה רוצה לראות את סיומו. הגישור נעשה תוך שמירת סודיות ופרטיות הצדדים המעורבים ומאפשר הקניית כלים מיוחדים לפתרון הסכסוך. בסופו של דבר, המגשר חותר להגעת הצדדים להסכם ולשביעות רצונם המקסימלית של המעורבים בסכסוך.

בהליך הגישור, המגשר מגייס ומציג ידע ומיומנויות רלוונטיים על מנת לאפשר לצדדים המעורבים בסכסוך קשת רחבה של כלים שיאפשרו לנהל דיאלוג בונה. אלו כלים חשובים העוזרים במגוון נושאים השנויים במחלוקת, בין אם מדובר בסכסוכים משפחתיים או סכסוכים עסקיים (עמדי, 2016).

כאמור, הגישור מהווה אלטרנטיבה בכך שהוא מציע יישוב של סכסוכים בדרך שונה המאופיינת ביתרונות רבים.

יתרונות הגישור

מרכיב הזמן  – היתרון הגדול של הגישור הוא בכך שהתהליך יכול להיות מהיר מאוד. בהשוואה להליכים הנוספים, כמו התדיינות בבית המשפט, הליך הגישור אמור להסתיים לאחר מספר מפגשים ספורים עם בעלי הדין. 

המרכיב הכלכלי – לרוב, הליך הגישור, עלותו הכספית נמוכה בהרבה מהליך משפטי סטנדרטי. פנייה לבית המשפט מחייבת תשלום אגרות, שכר טרחת עורך דין, הוצאות נוספות כגון עדים מומחים או חוות דעת והליכים המתמשכים חודשים ולעיתים שנים רבות, שבהן ההוצאות הכלכליות וההפסדים הכספיים רבים.

המרכיב הרגשי – ווולונטריות – בבסיס תהליך הגישור יש צורך בהסכמה של הצדדים גם להליך הגישור וגם לתוצאה של ההליך. ללא הסכמתם אין תוכן לתהליך הגישור כמו גם לתוצאותיו. וולונטריות זו חשובה משום שבהיעדר כפייה קיימת ההסתברות גבוהה של הצדדים לגלות נכונות להגעה להסכם.

גבולות העברת המידע – סודיות ופרטיות – בניגוד לבית המשפט בו יש פרוטוקול ובו הדיון פתוח לכולם למעט מקרים מיוחדים, המידע המועבר למגשר נשמר אצל המגשר. הוא אינו רשאי להעבירו, גם לא במקרה בו לא הושג הסכם והמקרה מגיע לדיון בבית המשפט. בעלי דין אשר אינם מעוניינים להיחשף, או שאינם רוצים לעמוד בפני חקירה בביה"מ, יעדיפו מסלול כזה השומר על פרטיותם ועל סודיות הדיונים. 

חשיבה יצירתית – מנעד רחב של פתרונות לסכסוך – ככל שהמגשר והצדדים בעלי חשיבה יצירתית יותר, וככל שהדיון נעשה באופן גמיש – יתכן מצב שבו הצדדים ירוויחו ויפיקו רווחים גדולים יותר בפתרון אשר הושג.  

נורמליזציה ביחסים – הגעת הצדדים אל הגישור בהסכמה, היכולת שלהם לבטא את צרכיהם, והאחריות שניתנת להם להעלות אופציות לפתרון הסכסוך מאפשרת לא אחת כינון יחסים תקינים וחזרה לשגרה פוסט-גישור.

העצמה – הצדדים בגישור הינם שותפים מלאים לקצב התקדמות התהליך, לאופן התנהלותו ולתוצאותיו. הם מגדירים את הנושאים לדיון, את סדר העדיפויות והחלופות לפתרון הסכסוך. הליך זה מייצר תחושת אחריות, שותפות וסיפוק אצל הצדדים שהגיעו להסכם מתוך גיוס כוחות ומשאבים פנימיים הקיימים בהם.   

הימנעות מכניסת למרוץ הסמכויות – במקרים רבים, בעיקר בתיקי גירושין, הסכסוך סוחף את בני הזוג אל תוך מרוץ סמכויות בין הערכאות המשפטיות. קרי היכן יתנהל התיק בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. הליך הגישור מאפשר לצדדים להתמקד בנקודות המחלוקת מבלי להיסחף לתהום של מאבקים רווי יצרים.

"לומדים לשוחח" – הליך הגישור מבוסס בעצם על פיתוח היכולת של הצדדים לייצר שיח מכיל ומאפשר ביניהם. לשיח זה קיימות תועלות רבות: הפחתת אי הוודאות ביחס לפתרונות שיועלו לדיון, העברת מידע אישי במסגרת הפגישות האישיות של הצדדים עם המגשרים, הסבת הדיון על צרכים ולא על מאבקים (בירן, 2014; ברוט, 2018 ; פרי,  2013 ; סילורה, 2015). 

חסרונות התהליך

וולונטריות – לאור העובדה שהליך הגישור הינו וולונטרי ונדרשת הסכמה של הצדדים לתהליך, תנאי זה הוא בעייתי במצבים בהם לא ניתן לגייס שיתוף פעולה של אחד הצדדים.   

מיקוד שליטה חיצוני – למגשר אין סמכות להכריע בסכסוך. אדם המחפש גורם סמכותי, צד שלישי, אשר יכריע בין הצדדים לא יימצא את צורכו בהליך גישורי. 

תקפות ההסכם– הליך הגישור אינו סופי ומוחלט. כל אחד מהצדדים רשאי לפרוש מהתהליך בכל שלב , לוותר על הניסיון להגיע להסכמה ולפנות לערכאה משפטית שתדון בסכסוך. זאת ועוד, ההסכם הנעשה בגישור אינו בעל תוקף עד אשר נחתם ע"י הצדדים ומקבל תוקף של פס"ד בבית המשפט. (ברוט, 2018 ; בירן, 2014 ). 

לסיכום: הליך הגישור תופס תאוצה בארץ ובעולם. ייתכן ואחת הסיבות לפופולאריות זו הן  יתרונותיו הרבים אשר נמנו כאן, לרבות היותו הליך מהיר, זמין, זול המאפשר לצדדים שליטה על התהליך.  להערכתי, סיבה נוספת לפופולאריות הרווחת של כלי זה היא היותו מתאים לחברה בה אנו חיים המדגישה ערכים כגון:  בחירה, העצמה, ביטוי אישי ומיצוי מהיר של תהליכים.

ביבליוגרפיה

בירן, ת. (2014). מהם יתרונותיו וחסרונותיו של הליך הגישור.
ברוט, ש. (2018). גישור, יתרונות וחסרונות.
סילורה, ד. (2015). המדריך לפיתרון קונפליקטים. סילפר ישראל בעמ מרכז לגישור והדרכה.

עמדי, א. (2016). מתמודדים עם הסכסוך ומקבלים כלים לפתירת סכסוכים. מאמרים. רשת הפצת מאמרים מקצועיים.

פרי (2013). אפשר להתגרש אחרת זול מהיר ויעיל. אתר האינטרנט www.lawguide.co.il

שתף מאמר זה:

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on twitter
Share on linkedin
Share on pinterest
Share on print
Share on email